אודות הספר

החדשנות הביטחונית (בכלל והחדשנות הצבאית בפרט) הינה תופעה אנושית שבני האדם מארגנים אותה וקובעים את צביונה ואת אופייה. בדומה לתופעת המלחמה, מעטים הם התיאורטיקנים, הפרקטיקנים והחוקרים האקדמיים שניסו להתבונן בה בצורה מחקרית, מוּבְנית, בניסיון לחלץ מתוכה את חוקיותה הפנימית.

שילובה של חדשנות בצורה מוסדית בתוך צבאות וארגונים ביטחוניים מודרניים הינה תופעה חדשה שהחלה לתת את אותותיה רק בעשור האחרון. ספר זה מחדש בכך שהוא מבקש לחלץ את המתודולוגיה החבויה בבסיס התיאור של תופעת החדשנות הביטחונית המוסדית, את חוקיותה והכלים המעשיים העומדים לרשותו של המצביא הצבאי בבואו להטמיע חדשנות בארגונים צבאיים מודרניים.

תיאוריית החדשנות הביטחונית המפורטת בספר זה מציעה לכל מי שעוסק בהטמעת חדשנות בארגונים ביטחוניים, בין שהוא חוקר ובין שהוא פרקטיקן, כלים כמו גם שיטות להתבונן בה בצורה מושכלת ולהפיק ממנה תובנות שיטתיות, הן מחקריות והן מעשיות.

להבנתנו, ללא גישה כוללת המאפשרת חשיבה ביקורתית הן על תופעת החדשנות הביטחונית, והן על הדרכים האפקטיביות לשילובה בתוך מסילות בניין הכוח והפעלתו, לא ייכון כוח צבאי בראשית המאה ה־21 שיצליח לעמוד בהצלחה בפני האתגרים המבצעיים שנכונו לו.

האלוף ד"ר יעקב בנג'ו, ראש האגף לתכנון ולבניין הכח הרב זרועי

מוטיבציה

ניתן לראות במונח "חדשנות" את גלגולו המודרני של המושג "חלוציות" שאפיין את מדינת ישראל משחר ימיה. חלוציות מוגדרת כ"מעשה ראשוני של אדם או קבוצה". חשיבה ועשייה מקורית שבכוחה לשכלל את המציאות ואף לשנותה. בחלוציות נטלו חלק ציונים שהגיעו לארץ ישראל מכל קצוות תבל. לכל אחד שרצה בכך היה מקום במעשה החלוציות.

"חלוציות אינה נחלת יחידי סגולה ועילויים", קבע דוד בן גוריון. "היא גנוזה בנפש כל אדם ואדם (...) הלחץ של צרכים היסטוריים ופעולת חינוך מכוונת היודעת למצוא מסילות ללב אדם ולגנזי נשמתו, מסוגלים להערות, לגלות ולהפעיל בכל איש ואיש המעיינות המכים בו בסתר ולהעלות כל אדם לדרגה הגבוהה ביותר של גבורה וחלוציות. כל מפקד צבאי מוכשר יודע סוד זה ובידו להפוך צבאו המורכב מבני בשר-ודם פשוטים לצבא גיבורים".

בדומה למעשה החלוציות, בצה"ל גם מי שאינו מחזיק בידע שכרוך בלימודים ובהכשרה מרובה בכוחו להשתתף במעשה החדשנות. מי שהוגה את המיזם לא יהיה בהכרח מי שבכוחו להוציאו לפועל, אך סביר כי אילולא המוח ההוגה לא היה מוצר זה קיים. על המפקדים מוטל להשתית במוחם של חייליהם את התובנה כי גם הם יכולים להיות אותו מוח הוגה, גם אם לא ידעו שהם כאלה.

צה"ל מבין בשנים האחרונות כי החדשנות איננה עוד אירוע המתרחש רק בחממות ייעודיות לכך ושוקד למסדה כחלק מחשיבה ארגונית כוללת. מֵעֵבֶר לצורך הברור בהשתכללות טכנולוגית מתמדת אל מול האויב כדי לא להיקלע מולו ל"מארב מהעתיד", משתררת ההבנה כי נקיטה בסדר יום שמעודד חדשנות הינה מעשה חברתי מתבקש בצבא העם, כי הוא מתכתב עם רחשי הלב של הציבור ובכוחו לסייע לחוסן הלאומי.

בעת הנוכחית ניכר כי תשוקתם של מפקדים רבים לאמץ מושגי חדשנות הינה עזה, ובה בעת אף ניכר כי הם מודעים לחולשות מבית של ארגון היררכי ובירוקרטי בעל מסורות חזקות ומעוגנות בבניין הכוח ובהפעלתו שקשה לסגת מהן. לפיכך, לא מפתיע הדבר שתודעת החדשנות טרם שולבה בתוך רוח צה"ל (תעודת הזהות הערכית של צה"ל, הניתנת לכל משרת ביום גיוסו), טרם שולבה בתוך מסמך ייעוד וייחוד (המהווה תשתית לתפיסת החינוך ולמדיניות צה"ל בתחומים השונים), לא במסמך אמנת הקצין (העוסק בדמות המפקד בצה"ל, ומרכז את כלל החובות הנדרשות מכל קצין בצה"ל), ואף לא במסמך סדרי בראשית (העוסק במרכיב 'התרבות הצבאית' במיקוד בטיחות, איכות, הגנה, הוצאת משימה וכשירות ערכית). ובכן, עולה השאלה כיצד ניתן למצות את הנטייה לחדשנות בארגון כמו צה"ל? לא חסרות סכנות האורבות למי שמנסה להנחיל המשגה חדשה לארגון ותיק. סכנה אחת בולטת הינה שלא להיות מובן בתחילה וסכנה נוספת הינה ללכת לאיבוד בתוך מושגים עילאיים שקשה יהיה לתרגמם לעשייה ממשית. 

דיסציפלינת החדשנות נתפסת כחדשה למדי בספרות האקדמית, והתפתחותה כתאוריה בתחילת שנות ה 40 של המאה הקודמת, מיוחסת לתחומי הכלכלה ומנהל העסקים. כיום החדשנות נוגעת במשרעת רחבה מאוד של תחומים אקדמיים, הכוללים בין השאר  סוציולוגיה, פסיכולוגיה, הנדסת מערכות, הנדסה, מנהל עסקים, תעשיה וניהול, ועוד. ביגור תאוריית החדשנות, מהשדה התיאורטיקני והאקדמי אל עבר השדה היישומי תאגידי החלה לצבור תאוצה מתחילת שנות ה 90 של המאה הקודמת; עם זאת, רק בעשור האחרון החלה החדשנות להיכנס באופן מעשי אל תוך גופי ביטחון בצבאות מערביים, ובכללם ישראל.

התאוריה המעשית בתחום החדשנות הביטחונית הינה אך בניצני דרכה, בארץ ובעולם כולו; אומת הסטארטאפ הישראלית, ובתוכה צה"ל ומערכת הביטחון, שותפה ומובילה בינלאומית בגיבושה של דוקטרינת החדשנות הביטחונית המעשית. הספר נכתב כחלק מתפישה הוליסטית להובלת מצויינות בהטמעת חדשנות בתוך צה"ל ומערכת הביטחון. ספר זה נועד להוות את 'גוף הידע' בתחום החדשנות הביטחונית המעשית, על בסיס תהליכי מחקר ועיבוד מעמיקים ומתמשכים. זוהי המהדורה הראשונה שרואה אור, והציפייה היא להמשיך ולעדכנו, ובהתאם לצורך.

הספר מיועד עבור כל מפקד/ת, יזם/ת ומנהל/ת חדשנות בצה"ל המבקשים להשביח את מיומנויותיהם הניהוליות והפיקודיות ולשלב בעשייתם ובפועלם נדבכים של חדשנות, בכדי להפוך את צה"ל לארגון חדשני, ולשמר את כשירותו ליזום, להשתנות ולנצח.

אני מבקש להודות לכותבים/ות, לקוראים/ות, למאירים/ות, ולמעירים/ות שסייעו בהוצאתו של ספר זה.

סא"ל במיל' ד"ר דוד אלקחר, מייסד המכללה הביטחונית לחדשנות יזמות והשתנות